מכבי חיפה (כדורגל) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קבוצת כדורגל |
{{קבוצת כדורגל |
||
|תמונה= [[קובץ:Maccabi-h.png]] |
|תמונה= [[קובץ:Maccabi-h.png]] |
||
|שם= |
|שם=חמאס |
||
|כינוי= חמאס, חיזבללה, ערב הסעודית |
|כינוי= חמאס, חיזבללה, ערב הסעודית |
||
|תאריך ייסוד= [[1913]] |
|תאריך ייסוד= [[1913]] |
גרסה מ־23:58, 24 ביולי 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:קבוצת כדורגל
פרמטרים [ גביע הטוטו, אליפויות, תמונה, גביעים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
כינוי | חמאס, חיזבללה, ערב הסעודית | ||
---|---|---|---|
תאריך ייסוד | 1913 | ||
אצטדיון |
אצטדיון קריית אליעזר, חיפה (תכולה: 14,002) | ||
בעלים | יעקב שחר | ||
נשיא | יעקב שחר | ||
יו"ר | איתמר צ'יזיק | ||
מאמן | אלישע לוי | ||
ליגה | ליגת העל | ||
mhaifafc | |||
תלבושת | |||
| |||
מועדון הכדורגל מכבי חמאס חיפה הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר חיפה, המשחק בליגת העל הישראלית. המועדון הוקם בשנת 1913, ומאז 1992 הוא מנוהל על ידי איש העסקים יעקב שחר, שמכהן כנשיא המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים, ובתי ספר לכדורגל.
מאז שנות ה-80 זכה המועדון להצלחות גדולות, שהפכו אותו לאחד מהמובילים בכדורגל הישראלי. המועדון זכה לאורך שנותיו ב-12 אליפויות ישראל, בחמישה גביעי מדינה, בארבעה גביעי טוטו ובשלושה גביעי אלוף האלופים. כמו כן, הוא הגיע להישגים רבים במפעלים האירופיים: הוא המועדון הישראלי הראשון שהעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות (בעונת 2002/2003) והיחיד שהעפיל פעמיים לאותו שלב של המפעל (בעונת 2009/2010), בנוסף הוא המועדון היחיד שהעפיל לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע (בעונת 1998/1999) והיחיד שהעפיל לשמינית גמר גביע אופ"א במתכונתו האחרונה (בעונת 2006/2007).
צבעי התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הם ירוק ולבן. עד שנת 1955 ערכה הקבוצה את מרבית משחקי הבית שלה באצטדיון קריית חיים, ומאז היא משחקת באצטדיון קריית אליעזר. היא מתכננת לעבור לאצטדיון סמי עופר בשנת 2012. למועדון ישנה יריבות ידועה עם מועדון כדורגל אחר מהעיר, הפועל חיפה, והמשחקים ביניהם מכונים "הדרבי של חיפה".
היסטוריה
הקמה והשנים המוקדמות
מועדון הכדורגל של מכבי חיפה נוסד בחיפה ב-1913. תחילה, הצטרפה קבוצתה של מועצת הפועלים לקבוצת מכבי חיפה, אולם בשל חיכוכים הופרדו לשתי קבוצות: "מכבי" ו"הפועל" חיפה. מכבי נקראה באותן שנים "מכבי הגיבור חיפה", עד לשינוי שמה ל"מכבי חיפה" בשנות ה-40 והצטרפותה לאגודת מכבי חיפה.
ב-1927 נסעה הקבוצה למסע משחקים בארצות הברית במטרה לגייס כספים לעיר חיפה. הכסף גויס, אך מחצית משחקני הקבוצה העדיפו להשאר בארצות הברית. ב-1939 הוקמה הקבוצה מחדש, ולאחר 14 שנה, ב-1953, לבשה לראשונה תלבושת ירוקה שקיבלה מארצות הברית.
כוכבה של מכבי תל אביב, אלי פוקס, הצטרף לקבוצה בשנת 1954 והיה שחקן/מאמן. עד לשנות ה-60 המועדון לא בלט במיוחד, דילג בין הליגות הנמוכות לליגה הלאומית (הליגה הראשונה באותן השנים), ועמד בצילה של הפועל חיפה - קבוצת הכדורגל של ההסתדרות שזכתה לתמיכתו והעדפתו של ראש העיר, אבא חושי.
בין השנים 1954 - 1963 הציגה הקבוצה כדורגל איכותי וסיגלה לעצמה סגנון משחק הרפתקני והתקפי המתבסס על טכניקה אישית גבוהה ומסירות קצרות בסגנון הברזילאי. ב-1962 זכתה הקבוצה בתואר ראשון אי פעם: היא הביסה את מכבי תל אביב 5-2 במשחק גמר גביע המדינה החוזר, שנערך במרכז הספורט גבעת רם בירושלים לעיני 10,000 צופים (לאחר 0:0 במשחק הראשון). באותן שנים כוכבה הגדול ביותר של חיפה היה אהרון אמר ששיחק לצד שחקנים איכותיים דוגמת: אברהם מנצ'ל, אשר עלמני, ג'וני הרדי, זכריה בן צבי ושלום ואנו. למרות שחקניה האיכותיים וסגנון המשחק האטרקטיבי, לא הצליח המועדון לזכות בתואר האליפות והישגו הגדול ביותר היה המקום השלישי בטבלה בשנת 1958. אמר, שהיה כוכב בקנה מידה ארצי, זכה להערצה גדולה הן בעיר חיפה והן במדינת ישראל.
בשנת 1970, שלחה העיר חיפה ארבעה נציגים למונדיאל במקסיקו, שניים מהם שחקניה של מכבי חיפה: הבלם ישעיהו שווגר, והקשר ה"כׁלבוֹ" דני שמילו רום. בשנות ה-70 בלטו בקבוצה גם השחקנים: מרדכי לובצקי, שלמה בנאדו, אהרון גרשגורן, יחזקאל גרשוני, נתן הירש וקרול רוטנר.
בשנת 1977 הצטרף לקבוצה כוכב הפועל חיפה ונבחרת ישראל, יוחנן וולך. לאחר שוולך פרש ממשחק פעיל ב-1979, קיבל לידיו בהתנדבות מלאה את ניהול המועדון והיה גורם מרכזי ומכריע בעליית הקבוצה לליגה הראשונה וזכייתה בתארים רבים.
מכבי חיפה התבססה בעיקר על מחלקת הנוער, שהייתה אלופת המדינה לנוער בשנים 1975 ו-1979, והעלתה את רוב הקבוצה לבוגרים תוך מגמה ברורה להתברג בצמרת עם שחקני בית צעירים. הראשונים להופיע בבוגרים כבר בשנות ה-70 היו יוסי קרמר, אברהם אבוקרט ומשה סלקטר.
התבססות ותארים ראשונים: החל מ-1983
בשנות השמונים התבססה הקבוצה בליגה הראשונה, אך עד לשנת 1983 היא נחשבה לקבוצת אמצע-טבלה ומטה, ונעה בין הליגה הראשונה לשנייה. המהפך חל בשנת 1983 עם הגעתו של המאמן שלמה שרף לקבוצה.
באתי לערב סיום העונה, וראיתי שולחן אולי באורך של איזה 50 מטר עמוס עם גביעים. אחד חילק לשני גביע על זה שהם נשארו בליגה. אז קלטתי את הבעיה שאני צריך להתמודד איתה - לעשות להם סוויץ' בראש
— שלמה שרף, כתבה על היסטוריית הקבוצה בערוץ הספורט
בשנים 1984 ו-1985 זכתה הקבוצה ב-2 האליפויות הראשונות שלה תחת הדרכתו של שלמה שרף. שלמה שרף, שדגל בצורת משחק התקפית, ונהג לשחק בהרכב התקפי עם שלושה חלוצים, היה בין המרכיבים העיקריים לזכייתה של מכבי חיפה באליפות ישראל - לראשונה בתולדותיה. הרכבה של חיפה שכמעט ולא השתנה לאורך העונה כלל את השחקנים הבאים: השוערים אבי רן וצדוק אברהמי, הבלמים יחזקל שירי, רפי אוסמו וירון פרסלני, מגנה הימני איתן אהרוני, הקשרים ברוך ממן, שלום לוי ואברהם אבוקרט, והחלוצים, משה סלקטר ורוני רוזנטל, שחקנים מתוצרת מחלקת הנוער של המועדון. כמו כן, צורף החלוץ זאהי ארמלי ממכבי שפרעם והמגן השמאלי ציון מרילי מהפועל ירושלים.
האליפות הראשונה הגיעה בהפתעה, שכן בית"ר ירושלים הובילה את הטבלה משך רוב העונה וחיפה הייתה בפיגור ניכר מאחוריה (הפער בין שתי הקבוצות עמד על 13 נקודות בתום סיבוב המשחקים הראשון). ברם, בישורת האחרונה, נקלעה בית"ר לרצף הפסדים וחיפה הצליחה לסגור את הפער. המהפך בצמרת הטבלה אירע במחזור ה-29 והלפני אחרון. בית"ר ירושלים שיחקה במגרשה הבייתי שביימק"א מול הפועל תל אביב. מכבי חיפה שדלקה אחר ירושלים יצאה למשחק חוץ קשה מול הפועל יהוד שבין קורותיה שיחק השוער הלאומי, אריה חביב. השבת הזו זכורה לכל אוהד חיפאי ירוק. חיפה עלתה ליתרון ביהוד משער נגיחה של משה סלקטר. בתוכנית הספורט הוותיקה "שירים ושערים" ששידרה את משחקי השבת ארעה תקלה והקשר עם המגרש ביהוד ניתק. במקביל ובאופן מפתיע, הייתה זו הפועל תל אביב בראשותו של הקשר המחונן שלה, משה סיני, שהרשיתה שלישיית שערים סנסציונית לשערו של יוסי מזרחי, שוער ירושלים. גם שער מצמק של יוסי תא שמע הבית"רי לא עזר. כשחודש הקשר עם יהוד בתוכנית שירים ושערים ותוצאת הסיום נותרה 1:0 - הכרמל הירוק כולו געש, ובירת הצפון חיכתה בכליון עיניים למחזור האחרון. "הר הכרמל מביט כמו סבא אוהב" פייט ניסים קיויתי, שדרה המיתולוגי של מחלקת הספורט מרוממה. באוויר הייתה אווירת חג. משחק האליפות, שנערך לעיניי 20 אלף צופים באצטדיון העירוני קריית אליעזר, שוחק נגד מכבי רמת עמידר שנאבקה נגד הירידה על דשא יבש וצהוב. שבוע לפני סיום הליגה, הושרש בטעות רעל בדשא של האצטדיון, וזאת במטרה להחליף את הדשא ולזרוע דשא חדש לעונה הבאה. לכן, המשחק האחרון שוחק על מגרש בצבע חום-חרדל, וזכור היטב המשפט המפורסם של מנהל האצטדיון שאמר ברצינות רבה: "הדשא הוא אותו דשא, רק שינו צבע". המשחק הסתיים בתוצאה 1:0 משער נגיחה של משה סלקטר מקרן שהוגבהה מצד ימין.
שנה לאחר מכן, ב-1985, זכתה הקבוצה באליפות השנייה בצורה משכנעת כשהיא מביסה את הפועל כפר-סבא 5:1 במשחק האליפות, שנערך באצטדיון בקריית חיים. באותה שנה העפילה הקבוצה לגמר הגביע וזכתה בראשות הבית באינטרטוטו. בשנת 1986 לא זכתה הקבוצה באליפות, לאחר שבמשחק הליגה האחרון נגד הפועל תל אביב כבש חלוצה גילי לנדאו שער שנוי במחלוקת בדקה ה-86. מכבי, שהייתה זקוקה לתיקו על מנת לזכות באליפות, הפסידה את המשחק ואת האליפות.
ב-11 ביולי 1987 נהרג שוערה של מכבי חיפה, אבי רן, בתאונה ימית בכנרת. אובדנו היה מכה קשה לקבוצה, שכן השוער הצעיר נחשב להבטחה גדולה ולגדול שועריה של חיפה בכל הזמנים.
בשנת 1988 הביסה מכבי חיפה את מכבי תל אביב בתוצאת [1] 0:10 (רביעייה של זאהי ארמלי) ובשנת 1989 זכתה באליפות נוספת תחת הדרכתו של אמציה לבקוביץ'.
בשנות התשעים החל המועדון להתמקצע ולהתאים עצמו לסטנדרטים אירופאים. ב-1991 זכתה מכבי חיפה בדאבל (אליפות וגביע המדינה) תוך שהיא מציגה שלישיית קישור כשרונית שכללה את אייל ברקוביץ', ראובן עטר וטל בנין. בשער בלט שוער הרכש הרוסי ויקטור צ'אנוב, שהחליף את גיורא אנטמן לאחר שהקבוצה הובסה 0-5 על ידי מכבי נתניה.
הרכישה על ידי שחר: החל משנת 1992
ב-1992 נמכרה מחלקת הכדורגל של מכבי חיפה מידי אגודת מכבי חיפה לידיים פרטיות, איש העסקים יעקב שחר, שהיה הספונסר שלה מאמצע שנות השמונים. שחר, שמכהן עד היום כנשיא המועדון, העניק לקבוצה גב מנהלתי וכלכלי, והחיל על המועדון סטנדרטי עבודה אירופאים.
התואר הראשון בתקופת שחר הושג ב-1993 כאשר מכבי חיפה זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון 1:0 על מכבי תל אביב משער של ראובן עטר במשחק הגמר. בעקבות הזכייה, העפילה הקבוצה לטורניר גביע אירופה למחזיקות גביע. במסגרת הטורניר של עונת 1993/1994, חיפה ניצחה את טורפדו מוסקבה ואת פארמה, אך הודחה נגד האחרונה בדו-קרב פנדלים. תחת הדרכתו של גיורא שפיגל זכתה הקבוצה באליפות ללא הפסד ליגה, תוך צבירת 95 נקודות (מתוך 117 אפשריות) וכיבוש 97 שערים. באותה ענה שברה חיפה שיאים ישראלים רבים: 28 ניצחונות בעונה, 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד (מ-1993 עד 1995), הפרש שערים של 70+ ו-81% אחוזי הצלחה בליגה. סגל הקבוצה כלל אז את השוער רפי כהן; את שחקני ההגנה מרקו בלבול, משה גלאם, אלון חרזי, רומן פץ, איתן אהרוני ואריק בנאדו; בקישור את אייל ברקוביץ' (שזכה בתואר "שחקן העונה"), רוני לוי, ראובן עטר, סרגיי קנדאורוב ואלון חזן; ובהתקפה את אלון מזרחי (שזכה בתואר מלך השערים עם 28 כיבושים), איוון גצקו ושי הולצמן. קבוצה זו נבחרה לקבוצת היובל בסקר שערך ערוץ הספורט.
בעונת 1994/1995 עזבו מזרחי ועטר את חיפה ובמקומם הגיעו חיים רביבו ועופר שטרית. חיפה הציגה אמנם כדורגל אטרקטיבי אך הפסידה את האליפות למכבי תל אביב. בסוף אותה עונה היא ניצחה את הפועל חיפה 2:0 וזכתה בגביע המדינה הרביעי בתולדותיה.
שבע השנים השחונות: 1995 - 2001
לאחר הזכייה בגביע בשנת 1995, נכנסה חיפה לתקופה בת שבע שנים ללא זכייה בתואר האליפות בהן רוב כוכביה של חיפה נמכרו לאירופה. בשנת 1998 פוטר גיורא שפיגל בעקבות עונה בינונית של חיפה ולאחר תבוסה ביתית 0:4 מול הפועל כפר סבא. מחליפו של שפיגל היה דניאל בריילובסקי. תחת הדרכתו של בריילובסקי זכתה הקבוצה בגביע המדינה ב-1998 (לאחר ניצחון 2:0 בהארכה על הפועל ירושלים).
בעונת 1998/1999 מונה דושאן אוהרין למנג'ר הקבוצה. הוביל את מכבי חיפה, בצוותא עם בריילובסקי, לרבע גמר גביע המחזיקות לאחר ניצחונות מרשימים על הקבוצות פריס סן ג'רמיין ו-ס.ו. ריד. באותה עונה הצטרף למועדון הקשר יוסי בניון מקבוצת הפועל באר שבע שירדה ליגה עונה קודם לכן. בשנה זאת, נפצע שוער המשנה של הקבוצה יהודה בוארון בתאונת דרכים קשה. לאחר כמה חודשים של תרדמת התעורר בוארון, ולאחר הליך שיקום היה ברור שלא יוכל לחזור למשחק פעיל.
בעונת 1999/2000 מונה אלי כהן למאמן והובאו שחקני רכש זרים דוגמת סרגיי קלשצ'נקו, רדוסלב מיכאלסקי, ריימונדס ז'וטאוטאס ויז'י בז'צ'ק. בעונה זו הושגו נצחנות מרשימים בתוצאות גבוהות (5:2 נגד הפועל פתח תקווה ו-7:0 נגד עירוני ראשון לציון ומכבי נתניה) והקבוצה כבשה 86 שערים. ברם, לקראת סוף העונה החלה הקבוצה להפסיד במשחקים קריטיים. כהן התפטר ופינה מקומו לעוזרו, שחקן העבר, רוני לוי. את העונה סיימה הקבוצה ללא תואר, במקום השני, אחרי הפועל תל אביב שזכתה בדאבל.
שש שנות התהילה: 2001 - 2006
לפני עונת 2000/2001 עלו מספר שמות מועמדים לאימון הקבוצה, ביניהם זאב זלצר, אך לבסוף הוחלט למנות את מאמן מכבי תל אביב המפוטר, אברהם גרנט. תחת הדרכתו של גרנט זכתה הקבוצה ב-2 אליפויות רצופות (2001 ו-2002) תוך הצגת עליונות הן מבחינת הסגל והן מבחינת היכולת. בחיפה בלטו אז בקישור יוסי בניון ("שחקן העונה" ב-2001, עם 13 שערים ו-13 בישולים), ג'ובאני רוסו ("שחקן העונה" ב-2002, עם 5 שערים ו-10 בישולים), ריימונדאס ז'וטאוטאס, ננאד פראליה, ואליד באדיר וראובן עטר הוותיק. בהתקפה בלטו איגביני יעקובו, יניב קטן, סרגיי קלשצ'נקו ורפי כהן. בהגנה בלטו אבישי ז'אנו, אלון חרזי, אריק בנאדו, אנדריי אוסטרובסקי ואדורם קייסי. בשער שיחקו לסירוגין דודו אוואט וניר דוידוביץ' עקב פציעותיו של האחרון.
בשנים אלה לא הצליחה הקבוצה להעפיל לליגת האלופות. במשחק המוקדמות ניצחה הקבוצה את פ.צ האקה מפינלנד, אך ספגה הפסד טכני עקב שיתוף ואליד באדיר המורחק.
גרנט עזב את חיפה לאחר שמונה למאמן נבחרת ישראל. במקומו מונה יצחק שום. שום הוביל את מכבי חיפה לשלב הבתים בליגת האלופות לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי (לאחר ניצחונות על בלשינה בויידרוייסק ושטורם גראץ). בשלב הבתים הנחילה חיפה תבוסות לאולימפיאקוס ולמנצ'סטר יונייטד (שתיהן הובסו 3:0, הראשונה משלושער [2] של איגביני יעקובו והשנייה משערים של יניב קטן, ריימונדאס ז'וטאוטאס ויעקובו [3]). הקבוצה לא נפלה גם מול סגנית אלופת אירופה באייר לברקוזן והפסידה לה בתוצאות נמוכות (2:0 ו-2:1).
בליגה, למרות קרב צמוד בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, הקבוצה לא זכתה בתואר האליפות בגלל הפרש שערים נחות, והסתפקה בגביע הטוטו. בתום העונה עזב שום את מכבי חיפה לאחר שקיבל הצעה לאמן את הקבוצה היוונית פנאתינייקוס.
תבנית:מכבי חיפה בליגת האלופות 2002/03
בעקבות עזיבתו של שום, החליט יעקב שחר למנות את מאמן הנוער רוני לוי כמאמן הקבוצה הבוגרת. חיפה תחת הדרכתו של לוי זכתה באליפות קלה בעונת 2003/2004. למרות זאת, זכה לוי לבקורת על הסגנון המשעמם יחסית של קבוצתו, לא בכדי זכה השוער ניר דוידוביץ' בתואר שחקן העונה. מכבי חיפה כמעט והעפילה שוב לליגת האלופות אך הפסד שער שספגה נגד רוזנבורג בדקה ה-89 כפה הארכה ומנע זאת ממנה.
בעונת 2004/2005 הציגה הקבוצה עליונות על פני שאר הקבוצות. מתחילת העונה הייתה המועמדת הוודאית לזכייה באליפות, ואכן זכתה בתום העונה בהפרש ניכר על סגניתה. שחקן העונה נבחר להיות הקשר עידן טל שכבש 13 שערים. במקביל, רוב שחקניה הישראלים של מכבי חיפה, השתתפו בקמפיין של נבחרת ישראל בכדורגל להעפיל למונדיאל 2006. באחד ממשחקי הנבחרת, פתחו בהרכב לא פחות מ-7 שחקנים של מכבי חיפה.
את עונת 2005/2006 פתחה חיפה בסערה והשלימה הישג נדיר כאשר סיימה את הסיבוב הראשון עם מאזן מושלם של 11 ניצחונות מתוך 11 משחקים. בתואר הראשון שלה בעונה זו זכתה ב-15 במרץ 2006 כשזכתה בגביע הטוטו. בתואר האליפות העשירי במספר זכתה ב-22 באפריל 2006. בסיום העונה סיימה חיפה עם 16 נקודות יותר מהפועל תל אביב שבמקום השני, ובכך שברה את שיאה של בית"ר ירושלים שעמד על 15 נקודות הפרש בין האלופה לבין המקום השני. שחקן העונה נבחר להיות גוסטבו בוקולי, עם 12 שערים ו-10 בישולים.
בשנים 2003 - 2006 כיכבו בחיפה השוער ניר דוידוביץ', הבלמים אריק בנאדו ואלון חרזי, המגינים חיים מגרשווילי (עד 2007) ואדורם קייסי (למעט 2004/2005), הקשרים ואליד באדיר (עד 2005), שאבייר דירסאו (למעט 2003), עידן טל, ג'ובאני רוסו (עד 2005 וב-2007/2008), גוסטבו בוקולי (מ-2004), מיכאל זנדברג (עד 2006) והחלוצים אליניב ברדה (עד 2005), יניב קטן ורוברטו קולאוטי (עד 2007).
השנים האחרונות
בעונת 2006/2007 עזבו את חיפה הקפטן הוותיק אריק בנאדו ומיכאל זנדברג (שעברו לבית"ר ירושלים) והקשר עידן טל (שעבר לבולטון וונדררס). עזיבתם פגעה קשות ביכולת הקבוצה, בעיקר בליגה. באותה עונה לא הצליחה חיפה להעפיל לליגת האלופות, אחרי שהוגרלה לשחק נגד ליברפול, אך הצליחה להעפיל לשמינית גמר גביע אופ"א, אחרי שניצחה בין השאר את צסק"א מוסקבה, אותה ניצחה 1:0 באצטדיון בלומפילד (אחרי תיקו 0:0 בחוץ). בשמינית הודחה על ידי אספניול. בליגה לעומת זאת, חיפה הציגה יכולת חלשה והגנה חדירה, וסיימה רק במקום החמישי, שהקנה לה כרטיס לאינטרטוטו, שם הודחה בסיבוב השני.
בעונת 2007/2008 זכתה מכבי חיפה בפעם הרביעית בהיסטוריה שלה בגביע הטוטו לאחר שניצחה בגמר את בני סכנין 2:0 אך הציגה יכולת לא טובה בליגה. בעקבות זאת הודיעה הקבוצה כי המאמן רוני לוי לא ימשיך בתפקידו, ומחליפו יהיה אלישע לוי. ביולי 2008 נבחר המנכ"ל של מכבי חיפה, איתמר צ'יזיק, לכהן כאחד מ-14 הנציגים בהנהלת ה-ECA, ארגון הגג של מועדוני הצמרת באירופה. [4]
בעונת 2008/2009, תחת הדרכתו של אלישע לוי, זכתה מכבי חיפה באליפות ה-11 בתולדותיה, לאחר שנתיים ללא זכייה בתואר ובתום מאבק צמוד עם הפועל תל אביב על האליפות, במהלכו התחלפה הקבוצה במקום הראשון מספר פעמים. בחלקים מסוימים מהעונה הציגה חיפה סגנון משחק הגנתי ומבוקר, אך בסיבוב הראשון ובמחזורי הסיום הציגה יכולת טובה יותר והבטיחה את האליפות מחזור אחד לסיום העונה. בנוסף, הגיעה חיפה לגמר גביע המדינה, אולם הפסידה לבית"ר ירושלים בתוצאה 2:1, ופספסה הזדמנות לזכות בדאבל.
בפתיחת עונת 2009/2010 העפילה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה לליגת האלופות. חיפה ניצחה את גלנטורן הצפון אירית בסיבוב המוקדמות השני, את אקטובה הקזחית בסיבוב השלישי, ואת רד בול זלצבורג האוסטרית בשלב הפלייאוף. בהגרלת שלב הבתים היא קיבלה את יובנטוס, באיירן מינכן ובורדו. בניגוד להעפלתה הקודמת, הפעם הורכבה הקבוצה ממספר ישראלים צעירים, כדוגמת בירם כיאל, אייל גולסה ומוחמד גדיר, והוביל אותה הישראלי הוותיק יניב קטן שהיה שותף גם להעפלה הקודמת. את הקמפיין סיימה הקבוצה עם מאזן שערים של 8:0, כאשר חמישה מששת משחקיה נסתיימו בהפסד 1:0, ובכך הייתה לקבוצה הראשונה בתולדות ליגת האלופות שסיימה את שלב הבתים ללא שער לזכותה. למרות שהובילה רוב העונה, ואף שברה את שיא הספיגה הנמוכה עם 16 שערים בלבד ב-35 משחקי ליגה[5], הפסידה חיפה את האליפות להפועל תל אביב במחזור האחרון בגלל שיטת הקיזוז והפרש שערים. בסיום אותה עונה עזבו אותה כוכביה - שלומי ארבייטמן, דקל קינן, ג'ורג' טישיירה ובירם כיאל - לקבוצות כדורגל באירופה.
בשנת 2010/11 מכבי חיפה שיחקה בסיבוב השלישי במוקדמות הליגה האירופית נגד דינמו מינסק במשחק הראשון בקריית אליעזר מכבי חיפה ניצחה 0-1. בגומלין מכבי חיפה נוצחה 3:1 על ידי מינסק והודחה מהליגה האירופית. עונה זו הסתמנה במכת פציעות מחד, אך בשילוב שחקנים צעירים מאידך, בהם תומר חמד, שלומי אזולאי, טאלב טוואטחה, סינטהיו סולליך ומוחמד גאדיר. בסיום אותה עונה זכתה מכבי חיפה באליפות ה-12 שלה. בהגנה בלטו אריק בנאדו הוותיק לצד אנדריי פיליאבסקי ואייל משומר. שחקניה הבולטים של חיפה היו ליאור רפאלוב (כדורגלן העונה, 11 שערים) ותומר חמד (13 שערים, 5 בישולים).
במכבי חיפה מתכוננים לפרידה מהאצטדיון הביתי שלה העומד בקריית אליעזר. תהליך הבנייה של אצטדיונה החדש כבר החל, הוא מתוכנן להכיל מקומות ל-32 אלף צופים, ומיקומו הוא באזור דרום חיפה - אצטדיון סמי עופר.
תארים
ישראל
- הליגה הראשונה: ליגת לאומית או ליגת העל:
- אליפות (12): 1983/1984, 1984/1985, 1988/1989, 1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011
- סגנות (6): 1985/1986, 1994/1995, 1995/1996, 1999/2000, 2002/2003, 2009/2010
- גביע המדינה:
- זכייה (5): 1961/1962, 1990/1991, 1992/1993, 1994/1995, 1997/1998
- סגנות (9): 1941/1942, 1962/1963, 1970/1971, 1984/1985, 1986/1987, 1988/1989, 2001/2002, 2008/2009, 2010/2011
- גביע הטוטו:
- זכייה (4): 1993/1994, 2002/2003, 2005/2006, 2007/2008
- סגנות (2): 1999/2000, 2003/2004
- אלוף האלופים:
- זכייה (3): 1961/1962, 1984/1985, 1988/1989
- סגנות (1): 1983/1984
הזירה האירופית
- ליגת האלופות:
- שלב הבתים (2): 2002/2003, 2009/2010
- מוקדמות (5): 1994/1995, 2001/2002, 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007
- הליגה האירופית:
- מוקדמות (1): 2009/2010
- גביע אופ"א:
- שמינית גמר (1): 2006/2007
- סיבוב שני (1): 2003/2004,
- סיבוב ראשון (3): 2000/2001, 2002/2003, 2004/2005
- מוקדמות (1): 1996/1997
- גביע אירופה למחזיקות גביע:
- רבע גמר (1): 1998/1999
- שמינית גמר (1): 1993/1994
- סיבוב ראשון (1): 1995/1996
- גביע האינטרטוטו:
- סיבוב שני (1): 2007/2008
- סיבוב ראשון (1): 1999/2000
- ראשות הבית (1): 1985/1986
- סגנות הבית (2): 1986/1987, 1990/1991
- מקום שלישי (1): 1991/1992
הישגים
שיאים קבוצתיים
- עונות בליגה הראשונה - 58
- עונות בליגת המשנה - 6
- המיקום הנמוך ביותר - 7 בליגת המשנה
- שיא נצחונות לעונה - 27 (1993/1994)
- שיא הפסדים לעונה - 15 (1973/1974)
- שיא נקודות לעונה - 95 (1993/1994)
- שיא שערים לעונה - 97 (1993/1994)
- הפרש שיא לעונה - 70 (1993/1994)
- שיא שערים לעונה - אלון מזרחי (1993/1994), שלומי ארביטמן (2009/2010) - 28
- מלך השערים בכל הזמנים - זאהי ארמלי - 90
- מלך ההופעות בכל הזמנים - אלון חרזי - 495
- הניצחון הגבוה ביותר - 0-10 על מכבי ת"א (1987/1988)
- ההפסד הגבוה ביותר - 9-0 מול הפועל פ"ת (1952/1953)
- הפרש שיא מהמקום השני בסיום העונה - 16 נקודות (2005/2006)
- הקבוצה הישראלית היחידה שזכתה באליפות ללא הפסד ליגה[6] - בעונת 1993/1994.
- 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד - בין השנים 1993 ל-1994.
- 30 משחקי חוץ רצופים ללא הפסד - בין השנים 1993 ל-1995.
- הקבוצה הישראלית הראשונה שזכתה בשש אליפויות בעשור אחד: בעונות 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006 ו-2008/2009
- הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לליגת האלופות, והיחידה שעשתה זאת פעמיים - בעונות 2002/2003 ו-2009/2010.
- הקבוצה הישראלית הראשונה שהשיגה ניצחון בשלב הבתים של גביע אופ"א, והיחידה שהעפילה לשמינית הגמר במתכונתו האחרונה - בעונת 2006/2007.
- הקבוצה הישראלית היחידה שהעפילה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע - בעונת 1998/1999.
- 65 מחזורים רצופים של החזקה במקום הראשון בליגה - בין אוגוסט 2004 למאי 2006.
- 46 העפלות רצופות לשמינית גמר גביע המדינה: בין השנים 1966 ל-2011.
- ספגה 16 שערים ב-35 מחזורים בעונת 2009/2010, מחזיקה בשיא ספיגת השערים הנמוכה ביותר למשחק: 0.46.[5] בנוסף, זהו מספר השערים (העונתי הכולל) הנמוך ביותר שספגה חיפה בתולדותיה.
- ספגה את ההפסד הגבוה ביותר בתולדות גביע ארץ-ישראל (כיום גביע המדינה): 1 - 12 לבית"ר תל אביב ב-1942
שיאים אישיים
- שיאן ההופעות בליגה: אלון חרזי, 495 הופעות.
- שיאן ההופעות לעונה: אדורם קייסי, 66 הופעות בכל המסגרות - 2002/2003.
- שיאן שערי ליגה: זאהי ארמלי, 90 שערים.
- שיאן שערים לעונה: אלון מזרחי, 28 שערים - 1993/1994; שלומי ארבייטמן, 28 שערים - 2009/2010
- שיא בישולים לעונה: אלון חזן, 16 בישולים - 1993/1994; יוסי בניון, 16 בישולים - 1999/2000.
- שיאן שערים למשחק: אהרון גרשגורן, 6 נגד הפועל קריית שמונה, 1965.
- שיאן אי-ספיגה (דקות ללא שער ברציפות): גיורא אנטמן, 1003 דקות - 1988/1989.
שיאני ההופעות
להלן עשרת השחקנים ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי מכבי חיפה, נכון ל-28 ביוני 2011. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים במכבי חיפה.
מקום | שם השחקן | שנות פעילות | הופעות |
---|---|---|---|
1 | אלון חרזי | 1990 - 1997 1998 - 2009 |
495 |
2 | אריק בנאדו | 1993 - 1994 1996 - 2006 2010 - 2011 |
399 |
3 | אברהם אבוקרט | 1977 - 1993 | 396 |
4 | יניב קטן | 1998 - | 375 |
5 | איתן אהרוני | 1978 - 1989 1990 - 1994 |
369 |
6 | ניר דוידוביץ' | 1994 - | 367 |
7 | ישעיהו שווגר | 1962 - 1976 | 360 |
8 | אהרון גרשגורן | 1964 - 1978 | 334 |
9 | ברוך ממן | 1974 - 1985 | 303 |
יוסי קרמר | 1974 - 1985 1988 - 1989 |
303 |
שיאני שערים
להלן חמשת השחקנים שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי מכבי חיפה, נכון ל-14 באפריל 2010. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים במכבי חיפה.
מקום | שם השחקן | שערים |
---|---|---|
1 | זאהי ארמלי | 90 |
2 | דני שמילוביץ' רום | 78 |
3 | ראובן עטר | 72 |
4 | ג'וני הרדי | 70 |
5 | יניב קטן | 67 |
מלכי השערים בליגה
עונה | שם השחקן | שערים | הערות |
---|---|---|---|
1958/1959 | אהרון אמר | 17 | |
1987/1988 | זאהי ארמלי | 25 | |
1993/1994 | אלון מזרחי | 28 | |
1994/1995 | חיים רביבו | 17 | יחד עם עמיר תורג'מן מעירוני אשדוד |
1995/1996 | חיים רביבו | 26 | |
1997/1998 | אלון מזרחי | 18 | |
2004/2005 | רוברטו קולאוטי | 19 | |
2009/2010 | שלומי ארבייטמן | 28 |
כדורגלנים בולטים בתולדות המועדון
בטבלה שלהלן מפורטים שמותיהם של חלק מהכדורגלנים הידועים ביותר בתולדות מכבי חיפה. לרובם יש למעלה מ-90 הופעות או למעלה מ-40 שערים במדי המועדון. המיון הראשוני הוא לפי מספר הופעות.
להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
סמל המועדון
מקורו של סמל המועדון הוא בארגון הספורט הציוני העולמי "מכבי". הסמל הוא למעשה האותיות מ.כ.ב.י. בתוך מגן דוד שמסמל את היהדות. במרבית שנותיה סמלה של הקבוצה היה כאמור סמל "מכבי" עם הכיתוב "חיפה" מתחתיו בצבע ירוק על גבי לבן או לבן על גבי ירוק. עם הצלחת המועדון בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 התווסף איור של אריה בצמוד לסמל, אולם איור זה הוסר. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם הצטרפות המועדון למשחקים באירופה שונה הסמל, והתווסף ציור של כדורגל משמאלו עם הכיתוב "מכבי חיפה מ.כ." בעברית ו-Maccabi Haifa F.C. באנגלית. בסיום עונת 2005/6 עת זכתה חיפה באליפות ה-10 שלה, התווסף כוכב זהב מעל לסמלה. בסיום עונת 2009 עם זכייתה באליפות ה-11 שלה, שיחקה הקבוצה במשחק ההכתרה שלה עם הסמל המסורתי של המועדון כפי שהיה בתחילת שנות ה-80.
צבע המועדון
בתחילת פעילותו של מועדון הכדורגל, לא היה לקבוצה צבע מיוחד. בשנות ה-50 של המאה ה-20 יצא אביגדור הרשקוביץ מטעם המועדון למסע תרומות ברחבי ארצות הברית. הרשקוביץ' נפגש עם מליונר יהודי בעל חנות לתלבושות ושאף להביא עימו גם תלבושות עבור השחקנים הוא התייעץ עם הנהלת הקבוצה לגבי צבע מסויים. הנהלת הקבוצה הבהירה חד משמעית כי הצבע איננו חשוב, ובלבד שלא יהיה אדום. זאת בשל היריבות עם קבוצת הפועל חיפה שכמו כל קבוצות הפועל לבשו תלבושות אדומות. צבעי המדים שנבחרו היו ירוק ולבן. עם המדים החדשים זכתה הקבוצה לרצף ניצחונות ומאז התקבעו צבעים אלה כצבעי המועדון.
במשך כל השנים מאז ועד היום הקפידה הנהלת המועדון על דומיננטיות הצבעים ירוק-לבן בתלבושות השחקנים, אולם במספר מקרים לבשו שחקני המועדון מדים בצבעים שונים. ב-25 בדצמבר 1976 במשחק נגד מכבי יפו שלבשה ירוק באותו משחק, נאלצה מכבי חיפה לשחק במדים אדומים אותם סיפקה לה קבוצת הפועל פתח תקווה, בעלת האצטדיון. חיפה הפסידה 2-0 ומיעוט האוהדים שחזה במשחק האשים כמובן את התלבושות. בשנת 1998 שיחקה מכבי חיפה נגד הפועל כפר סבא בקרית אליעזר, כששחקניה הקבוצה לבשו מדים כחולים. חיפה הפסידה באותו משחק 4-0.
בעונת 2005/6 נוספו מכנסים שחורים למדי הקבוצה. הצבע שחור נוסף גם לדגלי האוהדים. למרות זאת, במשחקים רבים משחקת הקבוצה במדים על טהרת הירוק והלבן ללא הצבע השחור.
קבוצת הנוער
מחלקת הנוער של מכבי חיפה מונה למעלה מ-1000 כדורגלנים צעירים המתאמנים בקבוצות בשנתונים השונים. המועדון פועל בשיתוף פעולה עם כפר הנוער "גלים" שנמצא בדרום חיפה. בפניימית כפר גלים נמצאים כדורגלנים הגרים רחוק מחיפה. בסיום כל עונה נבחר השחקן המצטיין של כל אחת מהקבוצות הצעירות.
כיום מאמן קבוצת הנוער הבכירה הוא איתי מרדכי, חלוץ עבר במכבי חיפה.
תארים בארץ
קבוצת הנוער של מכבי חיפה משחקת בליגה הלאומית בכדורגל לנוער וזכתה בתארים הבאים:
בנוסף, קבוצת הנערים של מכבי חיפה (עד גיל 14) זכתה ב-2004 בטורניר גביע החלב לאחר שניצחה בגמר את קבוצת הנערים של אברטון בתוצאה 1-5.
סגל נוכחי
נכון ל-23 ביוני 2011 תבנית:שחקן התחלה תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן אמצע תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן סוף
מאמנים
29 מאמנים הדריכו את שחקני מועדון הכדורגל החיפאי החל משנות ה-40 ועד ימינו. רבים מהם נאלצו להתמודד עם בעיות משמעת רבות שאפיינו את שחקני הקבוצה לאורך השנים. כיום מאמן את הקבוצה אלישע לוי, שחקן עבר במועדון, אשר תחת הדרכתו זכה באליפות המדינה והעפיל לליגת האלופות.
להלן רשימת המאמנים של מכבי חיפה:
שם | לאום | שנים | הישגים |
---|---|---|---|
ישראל (איז'ו) שוורץ | ישראל | 1946 - 1947 | |
טורנטאואר | הונגריה | 1950 - 1952 | |
אוטו שלפנברג | אוסטריה ישראל |
1952 - 1954 1962 - 1963 |
גביע המדינה (1962) |
אלי פוקס | ישראל | 1954 - 1956 1977 |
"גביע הנשיא" (1955) |
אנדור קיש | הונגריה | 1956 - 1957 1962 |
|
אריה קוך | יוגוסלביה ישראל |
1957 - 1959 | |
דוד פרקש | צ'כיה ישראל |
1959 - 1961 | "גביע סוכות" |
אלכס פורבס | סקוטלנד | 1961 - 1962 | |
ואסילי ספאסוב | בולגריה | 1963 - 1965 | |
ישראל חליבנר | ישראל | 1965 | |
אברהם מנצ'ל | ישראל | 1965 - 1969 1972 - 1974 |
|
אדמונד שמילוביץ | ישראל | 1969 - 1970 | |
אורי ויינברג | ישראל | 1974 - 1975 | |
שמעון שנהר (שלפנברג) | ישראל | 1975 - 1977 | |
ג'וני (יונתן) הרדי | ישראל | 1970 - 1972 1977 - 1978 1979 - 1983 |
|
משה ששון | ישראל | 1977 | |
ערן קוליק | ישראל | 1978 - 1979 | |
מרדכי שפיגלר | ישראל | 1979 | |
ג'ק מנסל | אנגליה | 1982 - 1983 | |
שלמה שרף | ישראל | 1983 - 1987 1990 - 1992 |
אליפות המדינה (1984); "גביע ליליאן" (1984); אליפות המדינה (1985), אליפות המדינה (1991), גביע המדינה (1991) |
דרור קשטן | ישראל | 1987 - 1988 | |
אמציה לבקוביץ' | ישראל | 1988 - 1990 | אליפות המדינה (1989) |
גיורא שפיגל | ישראל | 1992 - 1998 | גביע המדינה (1993); העפלה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות (1994) אליפות המדינה (1994); גביע הטוטו (1994) גביע המדינה (1995) |
דניאל בריילובסקי | ארגנטינה ישראל |
1998 1999 |
גביע המדינה (1998) |
דושאן אוהרין | צ'כיה | 1998 - 1999 | העפלה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות (1999) |
אלי כהן | ישראל | 1998 | |
רוני לוי | ישראל | 2000 2003 - 2008 |
גביע הטוטו (2003); אליפות המדינה (2004); אליפות המדינה (2005); אליפות המדינה (2006); גביע הטוטו (2006); |
אברהם גרנט | ישראל | 2000 - 2002 | אליפות המדינה (2001); אליפות המדינה (2002) |
יצחק שום | ישראל | 2002 - 2003 | העפלה לליגת האלופות (2003); |
אלישע לוי | ישראל | 2008 - היום | גביע הטוטו (2008); אליפות המדינה (2009); העפלה לליגת האלופות (2010); אליפות המדינה (2011) |
אוהדים
באופן היסטורי, האוהדים השרופים של מכבי חיפה ישבו במשחקי הבית באצטדיון קריית אליעזר ביציע ג', שנהפך לשם נרדף לגרעין הקשה והמסור של האוהדים.
בשנת 2002 הוקם ארגון "הקופים הירוקים", שמהווה את חוג האוהדים של מכבי חיפה, ותומך בקבוצת הכדורגל והכדורסל כאחד. חברי הארגון יושבים ביציע 11, שנקרא גם "יציע ג'" בפי האוהדים, כשם היציע ההיסטורי בו ישבו אוהדיה השרופים של מכבי חיפה.
בנוסף, למכבי חיפה מועדון אוהדים רשמי מטעם המועדון, שהוקם בעשור הראשון של המאה ה-21, ומונה כ-20,000 חברים.[8] למועדון ישנם תומכים גם מחוץ לישראל, והקשר עימם נשמר על ידי רכישת פריטים מחנות המזכרות של המועדון, באמצעות אתר האינטרנט שלו.[9]
בעונת האליפות 2008/09 זכה הקהל של מכבי חיפה בתואר הקהל ההוגן של השנה. [10]
בשנת 2010, הוקם ארגון אוהדים נוסף למכבי חיפה, ה"אינפרנו ורדה", שחבריו יושבים ביציע 5א. מטרת הארגון היא לא להתעלות על "הקופים הירוקים", אלא להפך, לחבור ביחד למען נצחונות ואליפויות הקבוצה.
יריבויות
היריבות העירונית עם הפועל חיפה
- ערך מורחב – הדרבי של חיפה
לשני המועדונים החיפאים העיקריים, הפועל חיפה ומכבי חיפה, יש היסטוריה ארוכה של יריבות עירונית סוערת הכוללת איבה הדדית וסכסוכי אוהדים; יריבות שנמשכה גם בשנים הרעות של הפועל חיפה, בהן שיחקה בליגה השנייה. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. הפועל הוקמה כקבוצת פועלים סוציאליסטית שזוהתה בעיקר עם ההסתדרות ועם שלטון מפא"י, הן הארצי והן המוניציפלי. הפועל זוהתה כקבוצתו של הממסד שנתמכה על ידי השלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה מכבי חיפה לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה. על כן, בראשיתה הייתה היריבות העירונית בחיפה בין אלו ש"ידם קרובה לצלחת" לבין המקופחים והמדוכאים. ההבדלים בין המועדונים יצרו גם את ההבדלים בין האוהדים: אוהדי הפועל חיפה באופן מסורתי זוהו עם תנועות השמאל; רוב אוהדי הפועל היו בני המעמד הבינוני - פועלים בתעשיות השונות בחיפה וכן משכילים רבים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. לעומתם, אוהדי מכבי חיפה זוהו ברובם כאנשי המעמד הבינוני-נמוך. בשנים האחרונות הטשטשו ההבדלים בין מחנות האוהדים, בעיקר בשל ההצלחות הרבות של מכבי חיפה, שהגדילו וגיוונו את קהל האוהדים שלה, אם כי עדיין ניתן להבחין בהבדלים בין קהלי האוהדים. בשנים האחרונות קיבלה היריבות בין שני המועדונים גוון יותר ספורטיבי והיא בולטת בעיקר בתקופות שלפני משחקי דרבי. למרות היריבות, מכבי זכתה באליפות השנייה שלה דווקא באצטדיון קריית חיים, מבצרה של הפועל.
היריבות עם מכבי תל אביב
מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 למכבי חיפה יש יריבות חזקה עם מכבי תל אביב על ההגמוניה בכדורגל הישראלי ועל תואר מועדון הכדורגל הטוב ביותר בישראל. מכבי חיפה שואפת להדיח מעמדה זו את מכבי תל אביב, שהיא המועדון עם מספר התארים הגדול בארץ, ולהפוך למועדון המוביל בישראל, וזאת על ידי זכייה בתארים רבים וכן בהעפלה לשלבים המתקדמים בגביעי אירופה השונים (גביע מחזיקות הגביע, ליגת האלופות, גביע אופ"א). המאבק היה עיקש במיוחד בעונות בהן חיפה ותל אביב רצו ראש בראש על תואר האליפות. בנוסף, הביסה חיפה את מכבי תל אביב במספר משחקים, בהם משחק ה 10:0 המפורסם ב-1988, משחק בו נקמה על הפסדה 10-2 בשנת 1949 והפסדה 7-0 בשנת 1952, ומשחק ה 5-0 בעונת 1993/1994 בה זכתה חיפה באליפות ללא הפסד אך הודחה ממפעל גביע המדינה שלושה ימים לאחר הניצחון על ידי מכבי תל אביב בתוצאה 2:1 בקריית אליעזר, מקרה שחזר על עצמו לא פחות מעשר פעמים במפגשים במפעל גביע המדינה.
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי
- שחקני מכבי חיפה בנבחרת באתר הרשמי של מכבי חיפה
- "הדרך לתהילה", על בנייתה של מכבי חיפה, יוחנן וולך, אתר ספורטאנטר
- דירוג הקבוצה באופ"א
- עמוד הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל
הערות שוליים
- ^ מכבי חיפה 10 - 0 מכבי תל אביב באתר מכבי חיפה
- ^ מכבי חיפה 3 - 0 אולימפיאקוס מכבי חיפה - האתר הרשמי.
- ^ מכבי חיפה 3 - 0 מנצ'סטר יונייטד, מכבי חיפה - האתר הרשמי.
- ^ יונתן הללי ויעקב זיו, צ'יזיק נבחר להנהלת התאחדות המועדונים האירופית, nrg, 8.7.2008
- ^ 1 2 עוזי דן, שווה בדיקה - זאת לא רק הכמות, ספורט הארץ, 2.6.2010.
- ^ מאז קום המדינה, שכן ב-1934 זכתה הפועל תל אביב בדאבל ללא שום הפסד.
- ^ לפי כתבה באתר הרשמי של מכב חיפה, קבוצת הנוער זכתה ב-10 אליפויות נוער (נכון ל-2010) מאז הקמת הליגה הלאומית ב-1983.
- ^ האתר הרשמי של מכבי חיפה, מועדון האוהדים מכבי חיפה- 2005/2006
- ^ האתר הרשמי של מכבי חיפה, 400 פריטים ומזכרות ממתינות לאוהדים בחנות המועדון, 16.10.2008
- ^ מעריב ספורט, ע"מ 2, 22 ביוני 2009.
ליגת העל בכדורגל - עונת 2023/2024 |
---|