תוספתן

מיקום התוספתן בגוף האדם

התוספתן (בלטינית: Vermiform Appendix או Vermix, "תוספת דמוית תולעת", Cecal Appendage, או בסתמי Appendix) הוא שלוחה צינורית חסומה בקצֶהָּ, היוצאת מתחילת המעי הגס, שאורכה כ-10-8 ס"מ, ורוחבה כ-8 מילימטרים. הרירית שלו מכילה תאים רבים הקשורים למערכת החיסון, אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום ויראלי או חיידקי, בדומה לשקדים.

התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה בתאית (לדוגמה: אוכלי עשב), בהם הוא משמש לעיכול התאית באמצעות חיידקים המפרישים אנזימים לפירוקהּ‏. עובדה זו הביאה לביסוסה של סברה, שלפיה אצל יונקים קדמוניים שמהם התפתח המין האנושי, שימש התוספתן לפירוק רב סוכרים (כמו התאית), על פי סברה זו התוספתן של האדם הוא שריד למעי עיוור מפותח שהיה לאותו יונק קדמון.

התוספתן עשיר בבלוטות המייצרות תאי דם לבנים מסוג "לימפוציטים", אך יחד עם זאת, הסרתו אינה פוגמת כלל בבריאות. יתרה מכך, גם בקרב אלו שנולדו ללא תוספתן לא נמצאה כל תחלואה הקשורה להיעדרו. בשל כל אלו, עד תחילת המאה ה-21 הסברה הרווחת הייתה כי לתוספתן אין שום תפקיד חשוב בגוף האדם. עם זאת, תאוריות ומחקרים עדכניים סוברים כי התוספתן משמש כמאגר של חיידקים "טובים" שחיים במעי האנושי, ויכולים להגן על המעי לאחר מחלות מעיים קשות. ‏‏

האפנדקטומיה, ניתוח לטיפול בדלקת התוספתן, הוא אחד הטיפולים הכירורגים השכיחים בעולם. הדלקת גורמת לחולשה, לבחילות ולכאבי בטן עזים בבטן הימנית התחתונה. הכאבים עלולים להתבטא בהתחלה גם כלחץ בבטן העליונה, ולאט לאט לרדת לכיוון הבטן התחתונה. הטיפול היחיד הוא הסרת התוספתן בניתוח, אחרת התוספתן עלול להינקב, דבר העלול לגרום לזיהומים קשים ולסכנת חיים, עקב התפזרות התכולה הדלקתית בחלל הבטן.

מקורות

• Frederic H. Martini, Ph.D., Fundamentals of Anatomy and Physiology, p. 916, Prentice Hall, Englewood Cliffs, New Jersey, 1995

קישורים חיצוניים

• יורם שורק, הנספח שצורתו כתולעת, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.