כתב יד (כתב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתב יד על לוח.
כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב.

כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

כתב יד מול דפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלת השוואה בין כתב היד היווני לצורת הדפוס שלו.

האבחנה בין טקסט מודפס לבין טקסט שנכתב בכתב יד חשובה בעיקר בתרבויות בהן קיים גם דפוס, למרות שגם בתרבויות לפני הגעת הדפוס היה הבדל בין כתיבה פורמלית ולא פורמלית.

לפני שהדפוס היה נגיש לכלל האוכלוסייה המונח כתב יד התייחס גם לעותק ידני של יצירה מקורית.

לעומת זאת, בעידן הדפוס נוספה משמעות הפוכה למונח כתב יד כאל מקור של יצירה כלשהי. במובן זה כתב יד יכול להיות גם מודפס.

סוגי כתב יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב מחובר הוא כתב יד שבו האותיות מחוברות אחת לשנייה: הדבר נפוץ מאוד בשפות הנכתבות בכתב לטיני (למשל בגרמנית או אנגלית) או קירילי (למשל רוסית), ובערבית קיים חיבור בין האותיות גם בגרסאות מודפסות.

כתב עברי רהוט משמש כחלופה לכתב הארמי בכתיבה בכתב יד. ישנם המחברים אותיות מסוימות, אך הדבר אינו שגור ככלל.

הבדלים בין אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכתב ידם של אנשים שונים יש לעיתים קרובות צורה שונה, ויש הרואים קשר בין כתב היד ואישיותו של אדם. אמונה זו משמשת יסוד לתאוריות שונות, שהבולטת בהן היא זו העומדת ביסוד הגרפולוגיה.

כתבי היד של לאונרדו דה וינצ'י מונים 13,000 דפים של רישומים וטקסט בכתב ראי.

כתב ידו של אדם משתנה לעיתים במהלך השנים. גרשם שלום תיאר את התרשמותו מכתב ידו של ש"י עגנון:

בתחילה עוד יכולתי לפענח את כתב-ידו במכתביו ובסיפורים, שנתן בידי לקריאה ואף לתרגום. ברם כבר ניכרו אז נטיותיו לעשות את כתב-ידו לכתב-סתרים, המדהים את עיני הקורא. ברבות הימים הגיעו הדברים לידי כך, שמרת אסתר, שעה שביקשה לעשות לך טובה, צירפה תעתיק למכתביו, להקל עליך את מלאכת הפענוח של כתב-הרזים, שהיה דומה יותר לנקודות של זבובים מאשר לאותיות עבריות.

גרשם שלום, דברים בגו, הפרק "ימי עגנון בגרמניה", עמ' 468, הוצאת עם עובד, 1975

בעיות וקשיים בכתב יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב היד מחייב רכישה של מיומנות מוטורית לשם יצירתו.

מסיבה זו לאנשים בעלי בעיה גרפומוטורית או קושי בתיאום עין-יד יש בדרך כלל גם בעיה בכתב היד.

דיסגרפיה היא לקות למידה המאופיינת בפגיעה בכתב היד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]